החומר זוכר

אני מזמינה אותך לבוא אלי עם תכשיטים ישנים ולעצב מהם תכשיט חדש ועדכני. להביא איתך זהב ישן ועם אבנים שראו דבר או שניים. תכשיטים שהיו בני לוויה נאמנים במשך שנים ואפילו דורות תמיד מסקרן אותי, אם יכלו לדבר מה היו מספרים? ואז מתחיל הריקוד. לנבור, להיזכר, לבחור מחדש.

מה מתיכים ומה שומרים?מה משבצים מחדש? אולי רק מוסיפים פנינה או יהלום? ואת מי רק מנקים קצת והוא חוזר לנצנץ כמו חדש. סקיצה ראשונית, עוד רעיון ועוד חלום ישן צבע צורה ועוד רצון נזרקים פנימה ופתאום הזהב הישן עובר לידה מחדש, לתכשיט חדש ונוצץ.

הזכרונות של מזי

מזי גדלה במשפחה ירושלמית ותיקה ששורשיה משתרגים בנבכי ההיסטוריה של ירושלים דורות אחורנית, כשנפטר אביה היא קיבלה את אוסף המטבעות שלו, אוסף שנהגה לשחק בו בילדותה.. מזי הגיעה אלי עם רעיון לעשות לבת שלה טבעת 

מתנה לגיל 20 עם מטבע מהאוסף של אביה משובצת בו. בחרנו יחד את המטבע, שנראתה לנו מעניינת במצב טוב מחברותיה, התחלתי לשרבט סקיצות בעפרון, במקביל כמובן שהתחלתי לגשש מאיפה המטבע, הסתבר שזו המטבע הראשונה שהונפקה בירושלים ב135 לפנהס

על ידי הרודס, שעל צידה האחד עוגן- שסימל את השליטה בחוף ומצידה השני את סמלה של ירושלים, הלילי. הבת של מזי לא הכירה את סבא שלה, אבל אותי הסיפור הזה החזיר למחוזות הילדות שלי, ולסבא שלי. סבא שלי היה איש מאד מיוחד, ואולי המבוגר הכי משמעותי בחיי. 

הזיכרונות והחוויות שהכי חרותים בזכרוני כרוכים בו. אני באמת יכולה לדבר עליו שעות אבל אחלוק איתכם חוויה אחת קטנה שקשורה במטבעות.. היה לנו ספסל שסבא היה לוקח אותי אליו לשבת, לאכול גלידה וסתם לדבר. אבל זה לא היה סתם ספסל זה היה ספסל האוצרות שלי.

 בכל פעם שהיינו מגיעים לשם הייתי מוצאת משהו בקרבתו-פעם מכונית צעצוע קטנה, מטבעות, כדור קטן צבעוני.. אני יכולה לחוש את ההתרגשות של "הלמצוא" גם עכשיו, השנים הבנתי שברגע שהייתי מסובבת את הראש הוא היה מפזר לי שם מטבעות כדי שאוכל להרגיש שוב פעם ברת מזל..

הזמינו עכשיו תכשיט בהתאמה אישית